#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים הושענות?	"הטור כתב שאומרים הושענות אחר חזרת הש&quot;ץ דמוסף אלא שהביא שתי מנהגים אם אומרים קדיש תחילה או לא [ונוהגין שלא לומר קדיש תחילה], ועוד הביא מנהג מרב סעדיה גאון לומר הקפות מיד אחר קריאת ההפטורה כדי שלא להוציא הספר תורה שלא לצורך, אבל מסיים דאין נוהגין כן [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סי&#x27; תרנ&quot;ט סעי&#x27; ב&#x27;) דכתב דמנהג ספרד לעשות הקפות מיד אחר הלל קודם קדיש הוי כמנהג רב סעדיה גאון, וצ&quot;ע דרב סעדיה גאון כתב שמקיפין אחר קריאת התורה], והכה&quot;ח (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מאריז&quot;ל ועוד מקובלים לעשותו מיד אחר הלל קודם קדיש תתקבל, וכ&quot;כ השע&quot;ת לעיל (סי&#x27; תרנ&quot;א ס&quot;ק כ&#x27;) דזהו מנהג וותיקין בירושלים [ואפי&#x27; במנהג זה, כתב שו&quot;ת פרי השדה (ח&quot;ג סי&#x27; ק&quot;ע אות ב&#x27;) דצריך להחזיר הס&quot;ת וחוזר ומוציאה לקרה&quot;ת, אבל הסטייפלר (ארחות רבינו) ס&quot;ל דא&quot;צ להחזירו {ובזה מרויח דא&quot;צ להוציא ס&quot;ת שנית וכעין מנהג רב סעדיה גאון} (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן תרס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איפה מניחין הס&quot;ת בשעת הקפות?	"כתב המחבר שנוהגין להעלות הספר תורה על הבימה, ומשמע דסגי להניחה על הבימה, אמנם כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דהלשון לאו דוקא אלא איש אוחז הס&quot;ת בידו [והכה&quot;ח (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מחיד&quot;א דעדיף לאחוז הס&quot;ת, והשיג עליו דעדיף טפי לעשות ההקפה, והכריע הקובץ הלכות (פמ&quot;א סעי&#x27; ו&#x27;) דשניהם שוין], וכתב הקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; קל&quot;ז סעי&#x27; י&quot;א) דמניחין הארון פתוח בשעת הקפות"	סימן תרס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע 1) נוהגין להקף הס&quot;ת 2) נהגו להקף המזבח בזמן הבית?	"1) זכר למקדש שנהגו להקף המזבח פעם אחת בכל יום, ובהו&quot;ר הקיפו ז&#x27; פעמים (טור ושו&quot;ע), וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דמקיפין ספר תורה מפני שהיא במקום המזבח וכמ&quot;ש בסוף מגילה (ל&quot;א ע&quot;ב) שאמר הקב&quot;ה בזמן שקורין בסדר הקרבנות מעלה אני עליהם כאילו מקריבין לפני (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) 2) ביאר הב&quot;ח ע&quot;פ הטור בשם ירושלמי דהוא זכר ליריחו שהקיפו כל יום פעם אחת ובשבת הקיפו ז&#x27; פעמים"	סימן תרס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהיו מקיפין בזמן המקדש, מה היו אומרים?	"ת&quot;ק ס&quot;ל דאמרו אנא ה&#x27; הושיעה נא אנא ה&#x27; הצליחה נא, ור&#x27; יהודה ס&quot;ל דאמרו אני והו הושיעה נא (סוכה מ&quot;ה ע&quot;א) [והו במלאפו&quot;ם ולא בחול&quot;ם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;, סידור עיון תפילה) {וכן משמע מתוס&#x27; דהביא פסוק והוא אסור בזיקים}, אכן האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ל&quot;ט אות ה&#x27;) פסק כסידור יעב&quot;ץ בשם אביו חכם צבי דצריך לומר בחול&quot;ם, וכן נוהגין], וביאר רש&quot;י אני והו בגימטריא אנא ה&#x27;, ועוד ביאר רש&quot;י דזהו שתי שמות מע&quot;ב שמות של הקב&quot;ה שנמצאים בפסוקים בשמות י&quot;ד [ע&quot;ש], ועוד ביארו תוס&#x27; שם דשני שמות אלו נמצאים בפסוקים על שם עמו אנכי בצרה, דכתיב ואני בתוך הגולה (יחזקאל א&#x27;) וכתיב והוא אסור בזיקים (ירמיה מ&#x27;) (טור)"	סימן תרס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ספרי תורות מוציאין בהושענא רבה?	"כתב הרמ&quot;א בשם מהרי&quot;ל שמוציאין שבעה ס&quot;ת [ויש נוהגין להחזיר ס&quot;ת אחד אחר כל הקפה והקפה (לבוש סי&#x27; תרס&quot;ד סעי&#x27; י&quot;א)], אבל כתב דנוהגין כספר מנהגים להוציא כל הספרים, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דמעמידין נר בארון קודש על שם נר מצוה ותורה אור ואין לפקפק בזה דהוא בשביל כבוד התורה, וע&quot;ע במ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קנ&quot;ד ס&quot;ק ל&quot;א)"	סימן תרס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מסבבין בשעת הקפות?	"כתב הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) שבתחילה כל אחד צריך להפוך פניו נגד הספר תורה באמצע {ולכאורה כל אחד יסבב את עצמו דרך ימין דהיינו לצד דרום}, ואחר שפונים לספר תורה הולכים לצד ימין דהיינו דרך צפון, ומיהו כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;, ע&quot;פ מחה&quot;ש ובכורי יעקב) דהש&quot;ץ עומד כנגד הארון קודש ואינו כבוד לו לעמוד באחוריו להארון קודש אלא הוא יסבב את עצמו לצד שמאל שהוא צפון וילך כמו שאר הקהל (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) [ונראה דמקפידין דוקא כאן שהארון פתוח אבל אם סגור לא חיישינן לשעה וכמ&quot;ש בשעה&quot;צ לעיל (ס&quot;ס ק&quot;נ) לגבי הדרשנים] {ולפי&quot;ז כל אחד צריך ליזהר שבתחילה יסבב את עצמו לבימה ורק אח&quot;כ יתחיל לילך סביב הביהכ&quot;נ}, וע&quot;ע בטור שהביא מנהג רב האי גאון דבכל יום הלכו דרך ימין וגם דרך שמאל ובהו&quot;ר הלכו ג&#x27; פעמים דרך ימין ג&#x27; פעמים דרך שמאל ופעם אחרון בימין אבל מסיים דאין נוהגין כן [ועי&#x27; בבכורי יעקב דביאר שיטה זו ע&quot;פ הנ&quot;ל דיש אנשים שהיו מוכרחים לסבב את עצמן לצד דרום ועל רצו לקיים שניהם]"	סימן תרס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת?	"בשבת לא הקיפו במקדש לפיכך אין מקיפין נמי בביהכ&quot;נ (רמ&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;), וגם מפני שהלולב מוקצה בשבת (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), וכיון שאין מקיפין ממילא אין מוציאין הספר תורה אלא פותחין הארון קודש ואומרים הושענות (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תרס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאין לו ספר תורה?	"הבכורי יעקב (ס&quot;ק ב&#x27;) והא&quot;א מבוטשאטש (סי&#x27; תרנ&quot;א) ס&quot;ל דלא יקיפו, אבל הכה&quot;ח (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא מבן איש חי דבביהכ&quot;נ יכול להקף הבימה אפי&#x27; בלא ס&quot;ת, ואפי&#x27; יחיד בביתו יכול להניח תנ&quot;ך על כסא ויקיף כדי שלא לבטל מצות הקפה, והקובץ הלכות (פמ&quot;א סעי&#x27; א&#x27;) פסק כהבכורי יעקב דאין מקיפין בלא ס&quot;ת"	סימן תרס סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאין לו לולב?	"הב&quot;י הביא מארחות חיים שתי שיטות אם מקיפין בלא לולב, והמחבר כתב דנוהגין להקף, אבל הרמ&quot;א כתב דאין מקיפין [והטור הביא ראיה משבת דאין מקיפין מפני שאין נוטלין לולב {ויש לדחות דהמג&quot;א כתב עוד טעם דאין מקיפין בשבת מפני שלא הקיפו בביהמ&quot;ק}], אמנם כתב האשל אברהם בגליון דאינו מקיף היינו דאינו מחויב להקף אבל עדיין מותר לו להקף (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;) {ולפי&quot;ז ליכא חשש בילדים או למי שנפסלו ארבע מינים שלו והוא בוש שלא יקיף דמותר להם להקף}, אכן מכה&quot;ח (ס&quot;ק י&quot;ג) משמע דע&quot;פ קבלה נכון שלא להקיף בלא לולב"	סימן תרס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהושענא רבה מה יעשה אם אין לו לולב אבל יש לו ערבה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא מהרש&quot;ל דלא יקיף בערבה דמיחזי כיוהרא, אבל אם ליכא לולב בעיר מותר להקף בערבה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן תרס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בהו&quot;ר, האם מקיפין בלולב או בערבה?	"עי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תרס&quot;ד) דנוהגין להקף רק בלולב"	סימן תרס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבל?	"הב&quot;י משמע דס&quot;ל דאבל יכול להקף, אבל הרמ&quot;א פסק דכל י&quot;ב חודש אינו מקיף [ולפי הדגול מרבבה אבל על שאר קרובים מותרים, אבל הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) ובכורי יעקב (ס&quot;ק ט&#x27;) חולקים עליו (קובץ הלכות פמ&quot;א סעי&#x27; ד&#x27;)], וביאר הגר&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) דכתיב ושמחתם לפני ה&#x27; אלקיכם שבעת ימים והוא בשעת ההקפה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), וערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) ביאר מפני שאנו מבקשים רחמים ועליו דינים שורה, והערוה&quot;ש מסיים דאם גדול העיר נעשה אבל מוכרח לו להקיף, וכן נקטו האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;ד סי&#x27; ס&quot;א אות י&quot;א) והמנח&quot;י (ח&quot;ו סי&#x27; ס&quot;ב) דרב העיר מותר להקיף"	סימן תרס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שיש לו לולב האם צריך ליזהר שיקיף?	"כתב הבאה&quot;ט (ס&quot;ק א&#x27;) דמי שיש לו לולב ואינו מקיף רעה עושה, ולפיכך כתב הא&quot;ר ראוי לאבל ליתן לולב שלו למי שאין לו לולב דיש סוברים דאבל מחויב להקף (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;) "	סימן תרס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי אוחזים הלולב בידו?	"כתב הבכורי יעקב (סי&#x27; תרנ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) דאנשי מעשה אוחזים הלולב עד אחר קדיש תתקבל דהלל ודהושענות דלא מיחזי כיוהרא וגם כדי שלא יהא נראה כמשאוי"	סימן תרס סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים הושענות בשבת?	"רב שרירא גאון ס&quot;ל דאין אומרים הושענות בשבת שמא ישמעו התינוקות וילכו ליטול הלולב, אבל הטור הביא מבעל העיטור דלא חיישינן לזה דהרי ניכר מפני שאינם מקיפין, וכן קיי&quot;ל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;)"	סימן תרס סעיף ג		
